ביוגה נהוג לחלק את התנוחות למספר סוגים:
תנוחות עמידה, כיפופים קדימה, תנוחות שיווי משקל על הידיים, תנוחות הפוכות, פיתולים וכפיפות לאחור- backbends.
זו כמובן חלוקה מאוד מאוד גסה בעולם ההאתה יוגה.
הרי ניתן לייצר כיפוף קדימה או פיתול בתנוחת עמידה. וכן בתנוחות הפוכות יש עבודת רגליים מאוד מאוד חזקה.
אך, יש אלמנטים משותף לכל קבוצת תנוחות שכזו.
ועבור התודעה האנושית, שזקוקה להגדרות ומסגרות חלוקה זו עושה סדר בתנוחות השונות.
כפיפות לאחור מוגדרים כתנוחות בהן יש הגדלת הקשת הלורדוזית בגב
בגב שלנו יש קשתות באופן טבעי. וטוב שכך.
קשתות אלו משמשות כבלומי זעוזועים.
יש לנו בגב 3 קשתות:
האחת בעורף. בעמוד השדרה הצווארי, והיא נקראת לורדוזה. כלומק קשת הפונה כלפי פנימה. מעין קערה.
השנייה באיזור גב עליון. בין השכמות. וזו קיפוזה. כלומר מעין קימור בגב העליון.
השלישית הינה באיזור גב אמצעי/ תחתון והיא שוב לורדוזה. קשת פנימית- גב קעור.
זה המבנה הטבעי של עמוד השדרה שלנו.
ושוב , טוב שכך.
אנו לא מעוניינים להשטיח את הקשתות כי הן משמשות כבולמי זעזועים.
אבל לעיתים הן גדולות מדי, או קטנות מדי, או שבכלל האיזורים הללו כואבים או שאין בהם מספיק תנועה.
אם אין תנועה נכונה ומספקת בין חוליות הגב הדבר עלול להוביל עם השנים להגבלה בטווח התנועה.
בעת תרגול כפיפות לאחור אנו מייצרים הגדלת הקשת הלורדוזית, זו שפונה פנימה.
מייצרים גב קעור.
שומרים על התנועה הכל כך חשובה בין החוליות של הגב על מנת,
לשמור על טווח תנועה תקין בעמוד השדרה.
אבל אחרי כפיפות לאחור תמיד כואב לי בגב!!!
תרגול יוגה שאינו מתבצע נכון יוצר כאב.
מסכימה.
אבל- תרגול יוגה שמתבצע במודעות, בהקשבה ליכולת, תרגול בהתאם למה שהגוף יכול ומבקש מייצר מרחב.
תרגול יוגה נכון מאפשר תנועה ונשימה בחלקי הגוף השונים.
מה שקורה הרבה פעמים בתנוחות הכפיפות לאחור הוא שאנחנו לא עובדים נכון.
צריך לזכור שעל ידי תרגול היוגה אנו מעוניינים לייצר תנועה, להניע, לשפר, להביא מודעות לכל אותם איזורים שאינם בתנועה.
שאינם במודעות.
לאפשר לכל אותם איזורים לנשום ולהתרחב.
אנו מעוניינים לעבוד ולייצר שינוי לא להמשיך ולקבע סכמות קיימות.
אצל רוב האנשים יש לורדוזה גדולה או חלשה בגב תחתון (קשת גדולה מדי או שאינה פרופורציונלית לשאר הקשתות).
יש קיפוזה גדולה בגב עליון (קימור או חולשה)
ויש לורדוזה בצוואר (שוב קשת גדולה או שאינה פרופוציולנית).
קשתות אלו יכולות להתרחש בגלל חולשה, בגלל מנח מולד או בגלל מנח נרכש לדוגמא:
שעות מרובות מול מחשב הגורם להובלת הסנטר למעלה ושינוי מנח הקשת בצוואר.
בתרגול הכפיפות לאחור אנו מעוניינים לייצר תנועה שונה מזו שכבר יש לנו.
אם יש לנו גם ככה קשת גדולה בגב התחתון ננסה לייצר הקשתה של גב עליון.
קחו לדוגמא את תנוחת החתול קיעור -קימור.
גם ככה יש לנו קשת גדולה בגב תחתון לכן נביא את המודעות ליצירת קשת בגב עליון.
ולגבי הקימור. הגב העליון שלנו גם ככה קמור לכן ננסה ליצר תנועה של קימור בגב תחתון ובעורף.
המכשולים בדרך לכפיפות לאחור
מבחינה פיזית יש לא מעט מכשולים בגוף בדרך לתרגול כפיפות לאחור.
מעבר לכך כי אלו תנוחות הדורשות אינטלגציה גופנית מסוימת.
הבנה של איך עובד הגוף שלנו ומה עלינו לעשות על מנת לתרגל את התנוחות במנח נכון שיטיב עם גופנו.
מעבר לכך הגוף צריך להיות מוכן פיזית לתנוחות הללו אחרת- כל העומס יגיע לגב התחתון, לעורף, לכתפיים.
או לכל מקום אחר שחלש אצלנו.
מה זה אומר גוף מוכן לכפיפות לאחור?
כפיפות לאחור דורשות גמישות בכתפיים, על מנת שנוכל להכניס את הגב העליון למנח הכיפוף אחורה.
על מנת לייצר את הכיפוף בצורה נכונה יש צורך באורך משמעותי בשריר הארבע ראשי.
תנוחות הכפיפות אחורה מתחילות שם. ולכן ראשית יש לייצר אורך בשריר הארבע ראשי.
חשוב לשים לב לעבודת האיסוף באיזור הבטן. סוג של אודיאנה באנדה חלקית או מלאה לפי היכולת שלנו ולפי התנוחה.
האיסוף בבטן שומר על הגב.
נסו רגע על עצמכם.
האם ניתן גם לאסוף את הבטן וגם לקער את הגב התחתון?!
אני מוצאת שלא.
ויותר מכל יש לדאוג ליצירת אורך וגמישות בזוקפי הגב. הכיפוף אחורה הוא אינו בגב התחתון. הוא בכל חלקי הגב באופן שווה.
זכרו- קל לנו לקער את הגב התחתון. אנחנו מחפשים את הקיעור בגב האמצעי והעליון.
על מנת לתרגל נכון ויעיל את תנוחות הכיפופים אחורה ולהנות מהיתרונות שלהן, מהחוויה שהתנוחות אלו מייצרות;
עלינו לדאוג לאורך בחלק הקדמי של הגוף, ולשים לב שאין כיווץ בחלק האחורי.
אלא שמתקיימת תנועה עגולה והמשכית מכפות הרגליים שעובדות בפאדה באנדה עד קודקוד הראש.