תחושת מרחב הינה תלוית זמן, מקום, תרבות.
זוהי תחושה התלויה באיך אנחנו מרגישים, באותה נקודת זמן.
מרחב זהו משהו שלא באמת ניתן לכמת אותו או לאמוד אותו, כי הוא מאוד מאוד אינבוודואלי.
ולכן תחושת המרחב מתקיימת רק במסגרת התודעה שמייצרת את התחושה הזו.
נחשוב רגע על סיטואציה בה אנחנו בחברת המשפחה הקרובה או חברים קרובים;
גבול המרחב שלנו הינו שונה מזה כאשר אנו מול מכרים שאינם קרובים לנו.
נדמיין רגע מצב בו אנו במפגש עם חברים ואנחנו מרגישים מצוין לעומת אותה סיטואציה ואנו לא חשים טוב.
גבול המרחב שנזדקק לו הוא אחר לחלוטין.
לכל מי שהיה בהודו מכיר את הסיטואציה הבאה:
יושבים באוטובוס שניים בספסל, כפי הנהוג בכל מדינה אחרת, ופתאום מגיע מישהו וחודף אותך כי יש מקום גם לשלושה.
וזה לא נעשה בכוונה רעה, או בכעס.
זו התרבות שם. המרחב האישי בהודו שונה מזה הנהוג בכל מקום אחר מערבי בעולם.
לנו, הבאים ממנהגים אחרים- זה נראה כמו חדירה למרחב האישי.
אבל עבורם זה אינו כך.
אני חושבת שזו שאלה מעניינת בפני עצמה.
כלומר כשאני מעלה את הנושא הזה שנקרא מרחב- נדמה לי שכולנו יודעים למה הכוונה.
אבל בחיפושי במקורות שונים להבין וללמוד עוד אין כלל אזכורים למושג הזמן במובן בנפש או התודעה.
נראה כי עיקר הפרשנויות הקיימות למושג מרחב עוסקות בשימוש של המושג במדעים מדויקיים כמו מתמטיקה, פיזיקה וכו'
ומושגים ממדעי החברה בתחומים כמו סוציולוגיה וחקר תרבויות.
וזאת למרות שיש למושג מרחב נגיעות גם בתחומים אחרים בחיינו.
אני בוחרת כאן לגעת במושג מרחב המתחבר לתחושות.
נראה לי כי הכי נכון להגדיר זאת דרך מה הוא ההפך של תחושת המרחב.
ההיפך מתחושת המרחב הוא: כיווץ, דחיסה, תקיעות, תחושה של חוסר במקום מסוים או בנפש או תחושה שמשהו אינו יושב במקומו.
שוב בגוף או בנפש.
ננסה להגדיר מהי תחושת המרחב.
אנחנו משתמשים במילים להגדיר חוויה שהיא מעבר למילים.
מי שמכיר אותי יודע כבר- עלינו לשים לב למה שנאמר מעב למילים ולא למילים עצמם.
למילים יש נטייה להתפרש באופן שונה אצל אנשים שונים. מתוך חווית העבר, מתוך רשמי התודעה.
נסו לרדת לעומק הרעיון ולא להיות מובלים על ידי רשמי התודעה שלכם.
מרחב זהו מושג המגדיר שטח רחב ידיים, כלומר, שטח גדול ללא גבולות מוגדרים.
אם ננסה לקחת את התיאור הזה והלמיר אותו לתחושה פנימית נקבל את חווית השטח הגדול, רחב הידיים אבל בגוף בנפש או בתודעה שלנו.
כלומר מדובר על איזשהי חווית עומק של גדילה. לאו דווקא פיזית אלא רוחנית.
עכשיו בואו ניקח רגע את התחושות המתלוות לאותו רגע בו אנו עומדים מול מרחב פיזי.
מול שטח רחב ידיים.
עומדים. מתבוננים, סופגים את המרחב הזה לתוכנו.
אני בטוחה שיצא לכם לפחות פעם אחת לעמוד במצב הזה.
מה היו התחושות שלכם?
נסו להזכר.
תחושת התמלאות?
תחושת אושר?
אולי תחושה שהנשימה שלכם פתאום התרחבה והתמלאה?
או תחושה שלווה?
או אולי פשוט תחושת מרחב….
הגוף שלנו מתנהל כך וכל שנים באופן מסוים.
אם זה כי אנחנו בעבודה באופן מסוים, אם זה כי כך התרגלנו מילדות.
יש לנו תבניות גופניות מאוד מוגדרות.
התרגול של ההאתה יוגה העובד על הגוף הפיזי- הגמשתו וחיזוקו בעצם בא לייצר שינוי עמוק יותר.
שינוי תודעתי.
גם התודעה שלנו נעה ומתנהלת עם דפוסים מאוד מוגדרים וברורים.
אותם לפעמים, הרבה יותר קשה לשנות.
זוהי העבודה האמיתית דרך תרגול ההאתה יוגה או כל סוגי היוגה.
היכולת לשנות את הראייה שלנו. הדרך בנו אנו רואים את הדברים.
ברובד הפיזי- נוצר מרחב בגוף.
יש מרחב במפרקים.
השרירים מתארכים ומתרחבים.
כל מה שמתרחש בגוף בא לידי ביטוי בתודעה ובנפש שלנו.
כל מה מתרחש בתודעה משתקף גם בגוף.
לכן, אם אנחנו מייצרים מרחב בגוף, את אותה תחושה של שקט, נינוחות, שלווה בגוף שלנו.
אנחנו מייצרים באופן מלאכותי את אותן התחושות בתודעה שלנו.
ובכך מתקדמים בדרך היוגה להשקטת התנודות של התודעה.
לתרגול תחושת מרחב כללית בתרגול
(27 דקות)
רוצה לשמוע עוד על מה שקורה אצלנו בסטודיו?!
אפשר למלא כאן פרטים ואני מעדכנת כשיש אצלנו בסטודיו משהו חדש:
ריטריט, סדנא, תרגול חדש ביוטיוב, מאמר חדש ועוד ועוד
העיקר שנמשיך לתרגל ולנשום עמוק יחד
