כששואלים אותי מהי 'האתה יוגה? או מהי ראג'ה יוגה'? אני עונה שיש תשובה קצרה ויש תשובה ארוכה.
התיאור הקצר והתמציתי הוא; כי זהו בעצם סוג יוגה בו מתרגלים אסאנות, תנוחות.
זהו בעצם תרגול רחב, ניתן לומר אקלקטי, אך זהו אינו תיאור מדויק ואף הפוך מהמציאות.
אך, פשוט להבנה.
ההאתה יוגה זהו תרגול המכיל בחובו אלמנטים מסגנונות יוגה שונים.
רוב סגנונות אלו, התפתחו בהודו.
וחלקם, התפתח במערב בשנים מאוחרות יותר.
בתרגול זה קיימת התאמה לתלמיד או לתלמידה העומדים מולי.
בין אם זה למצב הרגשי, פיזי, תודעתי או בריאותי של התלמיד.
תמיד תהיה התייחסות אישית והתאמת התנוחות או וריאציות של התנוחות לפי הצורך.
קיימים מספר נתיבים להשגת מטרת היוגה- השקטת התנודות. האחת היא הקארמה יוגה, השנייה היא בהקטי יוגה, האחרת היא הראג'ה יוגה ויש גם את ההאתה יוגה, כל סוגי היוגה בהם מתרגלים תנוחות.
רוב סוגי ההאתה היוגה הקיימים כיום במערב התפתחו מאותו המורה- טירומלאי קרישנמצ'ריה (1888- 1989) שחי בהודו והיה המורה המוכר, המרכזי והמוערך ביותר להאתה יוגה.
מורה זה לימד מספר מורים המוכרים לנו היום במערב, שפיתחו סגנונות יוגה מוכרים ונפוצים; פאטהבי ג'ויס (אשטנגה יוגה), דסיקרשר (ויני יוגה), איינגר (איינגר יוגה).
כל אחד מהמורים הללו פגש וספג פן אחר של קרישנמצ'ריה.
ויחד עם האופי והאישיות של כל אלו,
כל אחד פיתח סגנון יוגה שונה ששם דגש על אלמנט זה או אחר בתרגול.
סוגי יוגה רבים התפתחו משלושת סגנונות אלו ומהם התפתחו מורים רבים ששוב, פיתחו סגנונות יוגה חדשים.
האתה ראג'ה יוגה זהו תרגול המכיל בחובו אלמנטים מסגוננות שונים.
כפי שהיה נהוג בתרגול העתיק והקדום.
לתרגל לפי הצורך של התלמיד,
לפי יכולת התלמיד,
לפי עונת השנה או מטרת התרגול. כל תרגול הינו יוגה במידה והוא נעשה בהתבוננות, בקשב ובמודעות.
היוגה זהו התרגול.
על כל אחד מסוגיו התרגול הקיימים והשונים זה מזה.
והיוגה היא ההשקטה, האיחוד שלשמו מתרגלים.
כולנו כבני אדם שונים אחד מהשני.
ויתרה מכך,
אנו שונים בערב לעומת הבוקר.
יש ימים שאנחנו חדים יותר וימים שקשה לנו בהם.
יש כל הזמן שינויים.
התרגול אמור להיות מותאם למצבנו.
ולכן תרגול שהינו רחב ומכיל בחובו סגוי יוגה שונים.
או יותר נכון לומר- ממנו התפתחו הסוגים השונים,
הוא תרגול המאפשר לנו לדייק את מה שהגוף צריך לנוכח מצבים ותנאים שונים
