תחשבו רגע על המבנה של עמוד השדרה הצווארי;
ראש גדול וכבד.
מלא עצמות שתפקידן לשמור על הדבר החשוב הזה שנקרא מוח.
והראש הגדול הזה יושב על החוליה הראשונה ששמה- אטלס.
(אגב כאנקדוטה, היא נקראית כך על שם הטיטאן אטלס.
שקיבל עונש להחזיק את כיפת השמיים בידיו)
עמוד השדרה הצווארי הוא בעל חשיבות עצומה.
ויחד עם זאת היסודות של המבנה שלו כה עדינים.
גוף האדם הוא מופלא.
וככזה הוא בנוי כך שהוא שומר על החלקים השונים שבו.
ולכן, עמוד השדרה הצווארי שלנו מוחזק על ידי מספר שרירים.
שרירים אלו, שומרים על יציבות; הצוואר ומפרק הצוואר- גולגולת.
הם גם חשובים בתמיכה בראש וביצירת יציבות בצוואר.
ובשמירה על המבנים הפנימיים: הושט, קנה הנשימה, מערכת העיכול ועוד.
מה שמשותף לאותם שרירים שהם מתחברים לחלקים שונים בחגורת הכתפיים ומגיעים עד לבסיס הגולגולת או הראש.
הנפוצים בשרירים אלו הם שרירי הטרפז והסטרנו-קליידו- מסטואיד.
עמוד שדרה הצווארי מורכב משבע חוליות c1-c7.
מפרק הגולגולת- חולייה ראשונה (אטלס), החולייה שנייה (חוליית הציר) והחולייה שלישית- אלו החוליות בעלות טווח התנועה הגדול ביותר בעמוד שדרה צווארי.
ויחד עם זאת רוב הפציעות והשחיקות הן דווקא בחוליות c4-c7.
כלומר, לאו דווקא בחוליות עם טווח התנועה הגדול ביותר.
החוליות ממוקמות זו על גבי זו עם חומר המפריד בינהן, וכל נוצר עמוד השדרה.
בעמוד השדרה עובר חוט השדרה.
חוט השדרה שלנו מעביר מסר עצבי מהמוח לאיזורים שונים בגוף.
שכל חוליה אחראית על העברת מסר עצבי לאיזור אחר.
העצבים היוצאים מחוט השדרה באיזורי החוליות הצוואריות מעבירים מסר עצבי לראש, צוואר, כתפיים וידיים.
ככל שהפגיעה בחוט השדרה ממקומת גבוה יותר כך השפעתה על התקפוד רבה יותר.
ככל שהפגיעה בחוליות קרובה יותר לצוואר, ישנם יותר איזורים החווים חוסר תפקוד תקין.
והכוונה אינה רק לתפקוד של שרירי השלד אלא גם לאיברים פנימיים.
למשל: העצבים היוצאים מחוליה C3 מעצבבים את הסרעפת.
כלומר, מעבירים מסר עצבי לסערפת.
פגיעה בחולייה זו ומעלה (C1/C2) פוגעים ביכולת העברת מסר עצבי לסרעפת.
כלומר, מתקיימת פגיעה נשימתית.
נראה כי % האוכלוסיה הסובלת מכאבי צוואר דומה לאחוז האוכלוסיה הסובלת מכאבים בגב תחתון.
אבל, כאבי צוואר, בניגוד לכאבי גב נוטים להגביל פחות את ההתנהלות השגרתית ונוטים יותר 'לחיות איתם' כפי שהם.
ננסה לסקור כאן את הסיבות העיקריות לכאבים באיזור הצוואר.
או בפרט, בחלק האחורי של הצוואר- בעורף.
פשוט כך. תחושת כאב בצוואר.
מכירים את זה?
שנתפס או התכווץ העורף.
אוי כמה זה כואב. פשוט כאב בצוואר.
לרוב כיווץ זה מגיע בכיווץ משרירי הטרפז העליונים. הנוטה להתכווץ יתר על המידה בגלל מתח נפשי, עומס פיזי, מנח לא נכון בחיי היום יום או בשינה, או מטראומה כמובן.
התכווצות של שריר הטרפז יגרום לאותה תחושת צוואר תפוס.
ובנוסף, הוא עלול לגרום לכאב ראש, להגבלה בטווח התנועה של הראש ואפילו לפעמים לכאבי שיניים.
ראשית תנועות של הארכת שריר הטרפז.
אבל, מניסיון של שנים גיליתי כששריר תפוס. ממש תפוס, ואנחנו מנסים לשחרר אותו על ידי הארכתו פעמים רבות הוא רק נתפס יותר.
לכן נדרשת כאן תנועה המייצרת איזון בין כיווני התנועה השונים בצוואר.
על מנת למנוע הישנות של כאבי צוואר יש לשמר את טווח התנועה, לייצר מרחב במפרקים וכן לחזק את שרירי העורף.
וגם כאן דרושה מודעות.
כי כדי לחזק את שרירי העורף אנו מפעילים אותם.
אבל, פעמים רבות כתוצאה מעבודה מאומצת או לא נכונה של חיזוק שרירי העורף רק מייצר יותר כאבי צוואר.
לתרגול מוקלט של שחרור וחיזוק העורף
בין החוליות השונות קיים חומר הנקרא דיסק בין חולייתי.
זוהי שכבה עבה של סחוס ברמות צמיגות שונות, המיועדת לחבר בין החוליות ולשמש כבולם זעזועים.
כשמתחיל לחץ מוגבר של החוליות אחת על השנייה. לאט לאט החומר הבין חולייתי הזה מתחיל להידחק החוצה. בלית ברירה.
בשלב הראשון יתקיים בלט.
החומר הבין חולייתי בולט מעט החוצה.
ככל שהלחץ של החוליות גדל- יותר חומר נדחק, הבלט הולך וגדל עד למצב של פריצה.
כאשר הנוזל הבין חולייתי מתחיל לבצבץ החוצה באופן בלתי נמנע הוא לוחץ על שורש העצב.
כתוצאה ממגע הנוזל בשורש העצב מתחילים מיחושים שונים.
כאשר מדובר בבלט בעמוד שדרה צווארי המיחושים הנפוצים הם:
הקרנות לאיזור חגורת הכתפיים, היד והשכמה,
נוקשות וכאב לאחר חוסר תנועה,
כאבים בצוואר,
תחושות של רדיקלופתיה- נימול, עקצוץ, כאב מפושט.
מצב זה נקרא בשפה המקצועית- רדיקלופתיה או עצב צבוט.
זהו מצב שבו יש פגיעה וירידה בתפקוד העצב.
זה יכול להגרם מדלקת או מפגיעה מכנית באיזור שורש העצב כמו פריצת דיסק או בלט.
למצב זה מתלווים סימפטומים כמו: נימול, עקצוץ, כאב.
זהו כאב חד. שנוטה להיות מורגש יותר במאמץ.
בשלב הראשון נושמים.
זה מלחיץ, זה לא נעים, זה מפריע לתפקוד התקין.
יש להתייחס ללחץ שמייצרות החוליות- לרווח בין החוליות הצוואריות.
ישנם מכשירים חיצוניים שעושים זאת וניתן גם ללמוד את כיצד לרווח על ידי השתרשות והתארכות.
כדי לעשות זאת יש צורך לחזק את זוקפי הגב, את שריר הטרפז ולעשות זאת במודעות למה מייצר לחץ ומה מטיב עימכם.
יש להאריך את עמוד השדרה הצווארי , להביא את המודעות אל הסנטר ולחשוב סנטר מעט קדימה עם יצירת האורך בעמוד השדרה הצווארי.
תרגול לדוגמא לחיזוק זוקפי הגב
עם השנים וככל שעולים בגיל בהתילך טבעי יש בלאי של הגוף והחלקים השונים בו.
עד כי הנתונים מדווחים כי אצל 95% מהגברים בני 60-65 נצפו שינויים ניוונים.
השינויי המוכר ביותר הינו- התייבשות הנוזל הבין חולייתי.
מה שגורם להגבלת טווחי התנועה.
עם הזמן, כיוון שדבר זה גורם ללחץ של החוליות אחד על השנייה, עלול להיווצר מצב של בלט או פריצת דיסק כי נוצר לחץ של הדיסקים אחד על השני.
התסיידות או ניוון הם בלתי הפיכים.
אבל חשוב בכל גיל שהוא, לשמר את טווח התנועה הקיים.
כיצד? על ידי תנועה.
תנועה שמזרימה דם לאיזור.
על ידי תנועה שיכולה להיות מאוד עדינה ובפרט שתהיה במודעות;
האם היא נעימה לנו?
האם היא מעבר ליכולת שלנו?
כיצד אנו מרגישים אחרי יצירת התנועה?
וכמובן השאיפה היא ליצירת תנועה שמרווחת, שמייצרת מרחב.
שמאפשרת למפרקים שלנו לנשום.
