תנוחות עמידה נחשבות לתנוחות הבסיסיות ביותר

 נהוג להתחיל ללמוד את העולם היוגה עם תרגול תנוחות העמידה.

וזאת מכמה סיבות:

1. בתנוחות עמידה יש פחות צורך על פניו, בגמישות של הגוף
2. אלו תנוחות בהן אין עומס על עמוד השדרה
3. אין מניפולציות על הברכיים באופן שמהווה עומס על הברך
4. תנוחות עמידה נחשבות כתנוחות מקרקעיות. וככאלה -הן מייצרות אחיזה טובה יותר בקרקע וחיבור טוב לאדמה. זו אנרגיה שקל למתחילים להתחבר אליה
5. קל להבין את משמעות ההשתרשות בתנוחות העמידה השונות
6. הרגליים שלנו חזקות יחסית, לכן קל יותר לתרגל תנוחות עמידה מתנוחות אחרות

יתרה מכך, נהוג לומר כי כל התנוחות הן תנוחות עמידה

כלומר בכל התנוחות שרירי הרגליים שלנו עובדים כאילו אנחנו עומדים עליהן.
בכל התנוחות, גם בתנוחות הפוכות
אנחנו עובדים עם כפות הרגליים כאילו הן עומדות על הרצפה.
רגליים חזקות ומשמעותיות מהוות את הבסיס לכל התנוחות.

ולכן תנוחות עמידה שונות כגון:
תנוחת משולש, תנוחת המשולש בפיתול, תנוחת הגיבור, תנוחת העץ ועוד
כל כך חשובות להתקדמות ולבניית יסודות התרגול.

נכון, בוודאי יש צורך גם בשרירי בטן, ובשרירי ידיים, בגמישות עמוד השדרה ועוד.
זה לא סותר את העובדה,
שללא שרירי רגליים חזקים וארוכים,
לא נוכל להעמיק בתוך התנוחות ולשהות בהן בנינוחות.

סוגי תנוחות עמידה

כשבאים לדבר על תנוחות עמידה אנו נוהגים לפרק את התנוחות למספר סוגים לפי מיקום האגן בתנוחה.
האם האגן פונה קדימה לרגל אחת או ממוקם במרכז בין שתי הרגליים?

ישנה חלוקה נוספת: האם זו תנוחת שיווי משקל או לא שיווי משקל.
בקטגוריה של לא שיווי משקל-
בחלק מהתנוחות האגן פונה קדימה ובחלק האגן פונה למרכז.

האגן הוא שיקוף של כפות הרגליים.
או יותר נכון לומר כפות הרגליים הן שיקוף של מנח האגן.
כשהאגן גמיש,
פתוח,
מרווח,
יש לנו מרחב של תנועה ברגליים (הפנייתן החוצה בקלות).

מרחב התנועה ברגל עצמה מאפשר את תנועת כף הרגל.
נסו לעמוד רגע או אפילו בישיבה,
ולהתבונן על הקשר בין האגן לכפות הרגליים שלכם.
להבין את היסודות של תנוחות העמידה,
בתנוחות העמידה.
והיסודות הן הרי כפות הרגליים, הברכיים והרגליים עצמן.

תרגיל בהתבוננות:

תעמדו בנינוחות.

תתבוננו במנח כף הרגל על המזרון:

כף הרגל צריכה להיות מונחת של פאדה באנדה.

שימו לב שישנה השתרשות בכרית שמתחת לבוהן הגדולה בחלק החיצוני של כף הרגל ובעקב.
במרכז כף הרגל אין השתרשות.

ננסה לפרוש את הבהונות על המזרון ולרווח את כף הרגל.
זה הבסיס שלנו ולכן ככל שיהיה רחב יותר,
נוכל להשתרש יותר ולצמוח יותר.

נעבור להתבונן בברך:

בברך 4 רצועות ששומרות על יציבות הברך.
בגיד הקדמי של הברך נמצאת הפיקה. זוהי עצם.
האם הברך צריכה להיות ישרה או כפופה?
נהוג לעבוד בהאתה יוגה עם רגליים ישרות,
אך לא לנעול את הברכים.

יתרה מכך, פעמים רבות עדיף דווקא לא לישר את הברך.
יישור הברך בתנוחות שונות,
עלול להוות עומס על ההתארכות של השרירים,
ולא לאפשר נינוחות בתוך התנוחה.

אני מודעת לכך כי ישנן גישות המנחות לנעילת המפרק,
ולהן יש את הסיבות שלהן.
אני כותבת כאן מניסיוני,
של תרגול מאז שנת 1996.
ממה שעבד לי, והרגיש לי נכון יותר לגוף שלי.

זכרו כי אין נכון ולא נכון.
יש את מה שנכון לנו, ברגע מסוים או בשלב מסוים.

עלינו לחקור ולהתבונן האם זה מה שנכון ומדויק לנו.

בעייני- נעילת מפרקים אינה מומלצת משתי סיבות:

1. היא עלולה ליצר מתח מוגזם במפרק עצמו
2. נעילת המפרק נועלת את המפרקים הסמוכים לו.

בפילוסופיה של היוגה עוסקים גם בהערת האנרגיה הרדומה בגופנו
ושליטה בשרימת האנרגיה.

בהתחלה כמו כל רובד אחר,
אין לנו שליטה מתי האנרגיה מתעוררת ומתי לא.
יש דברים שאנחנו יודעים שיכולים לעזור לה,
אך אין ביכולתנו לשלוט בה.

בהמשך מתגבשת שליטה באנרגיה שמתעוררת.
אך כדי לאפשר לאנרגיה תנועה אל לנו ליצר חסימות בגוף.

נעילת מפרק כשמה כן היא, היא נועלת.
ועל כן עלינו לנסות ולהימנע ממנה

אום