התפתחות אישית היא הרצון שלנו ללמידה.
לא ללמידת מידע, אלא ידע עמוק שניתן לדעת אותנו רק על ידי חוויה.
ידע פנימי של הבנות פנימיות.
פעמים רבות התפתחות אישית איננה ניתנת להתממשות לבד, אלא על ידי מורה או מישהו שילווה אותנו בדרך.
כמיטב הדיונים הפילוסופים, גישות שונות יענו תשובות שונות.
אריטסו טען כי יצר הסקרונות הוא שמניע אותנו ללמידה.
תורות מזרחיות טוענות כי הסבל הוא שיניע אותנו לחיפוש.
בתרבות המערבית סבל הוא מושג גדול ורחב.
וגם זה מושג שמצדיק סיבה- משהו שגרם לי לסבול.
התורות המזרחיות מתייחסות לסבל כאחר.
אחר ממה שאנחנו תופסים אותו בתרבות שלנו.
בודהה מדייק עוד יותר ואומר כי הכל זה דוקהה, הכל הוא סבל.
יותר בכוונה של אי נחת.
כתלמידים שהולכים בדרך עלינו לשאול את עצמנו מה המניע שלנו להתפתחות האישית?
מה המניע שלנו ללמידה?
וברמה מעמיקה יותר – גם מה היינו רוצים להשיג ממנה?
פטנג'לי גם מזכיר בכתביו היוגה סוטרות את הדוקהה.
הוא מדבר על השתוקקות ודחייה.
גם כאן כמובן יש רמות והתהליך של התפתחות אישית:
השתוקקות לאי השתוקקות לפני היכולת להגיע לאי השתוקקות מלאה.
יותר מכך כותב פטנג'לי כי אלו בעלי הויוקה, בעלי האבחנה המדוקדקת והמעמיקה יגלו כי הכל הוא סבל ודחייה.
יש למנוע אותם טרם הם עולים.
יש לשהות בשביעות רצון על כל המתרחש.
הגורו על פי הפילוסופיה ההודית הוא זה שאמור ללוות אותנו.
בגורו הוא זה שמוביל מהחושך לאור.
בכל מסורת יש מורה, שתפקידו להוציא אותנו מגבולות הנוחות שלנו והלראות לנו משהו, שאנחנו בכוחות עצמנו לא יודעים, לא מצליחים.
על כן, יש גם חשיבות רבה כל כך ללמוד יוגה על ידי מורה.
גם עבור האוטודידקטים שבנינו, חשוב ללכת למורה.
דווקא בגלל שלא מדובר בטו מידע שאנחנו רוכשים או לומדים.
אלא מדובר בחוויה מעמיקה, על אחת כמה וכמה חשוב שתהיה מורה שתוביל אותנו בדרך הזו.
תנוחת עץ 1
רוצה לשמוע עוד על מה שקורה אצלנו בסטודיו?!
אפשר למלא כאן פרטים ואני מעדכנת כשיש אצלנו בסטודיו משהו חדש:
ריטריט, סדנא, תרגול חדש ביוטיוב, מאמר חדש ועוד ועוד
העיקר שנמשיך לתרגל ולנשום עמוק יחד
