בעצם אחד משמונת אברי היוגה הוא שלב בדרך למדיטציה והינו כינוס החושים.
לאחר שהצלחנו לייצר כינוס של החושים יכולה להתרחש התרכזות.
כשאני מציירת, גולשת (בים או על גלי האינטרנט), הולכת בטבע או רובצת על כסא אני בסוג של כינוס החושים והתרכזות. כלומר בסוג של השקטת התנודות, בסוג של תרגול מדיטציה.
בואו נודה על האמת לא כולם נולדו עם היכולת להשקיט את התנודות.
או אולי יהיה נכון לומר- רוב האנשים לא נולדו עם היכולת הזו.
ולכן אנחנו לגמרי בדרך.
בדרך שבה רגעי השקט הטהורים מתגלים בהבלחות.
בהתחלות קטנטנות ולאט לאט רגעי אלו נהיים יותר ויותר נוכחים.
אז נכון כל אלו אינם מדיטציה על פי ההגדרה הטהורה והנקייה, כי לא תמיד ולא בהכרח מתקיים מוטיב ההתכנסות פנימה.
)
