האחר- סוג נוסף של סאמדהי (asamprajnata Samadhi)
יבוא לאחר קודמו– לאחר החוויה שתוארה בסוטרה 1.17
תרגול העצירה– עצירת האינטלקט. עצירת המחשבות
סמסמקרות– אלו הן ההטבעות. הרשמים התת הכרתיים שנמצאים בתודעה שלנו ומשפיעים על כל רבדי החיים שלנו , המחשבות, ההתנהגות והדרך בה אנו פועלים ותופסים את העולם.
אנסה לפרש סוטרה זו ולהסביר אותה:
מתוארת כאן סוג נוסף של סאמדהי. סוג נוסף של חווית התפתחות התודעה (הנקראת אסמפרג'ניאטהא סמאדהי), המושגת אחרי חווית התודעה הקודמת שתוארה (סמפרג'ניטהא סמאדהי).
בניגוד לחוויה הקודמת בה התבוננו במחשבות ובהתהליך המחשבתי המתרחש בתודעה שלנו. כאן יש עצירה של אלו והתרכזות ללא אובייקט.
החוויה שתוארה בסוטרה הקודמת היא להתבונן לגמרי בתנודות, בהתליך המחשבתי ובתוצרים שלו (בהבנה כיצד תנודות אלו משפיעות על ההתנהגות שלי ועל תחושת הנינוחות שלי). מזכיר במידת מה את מושג ההתרכזות משמונת אברי היוגה המתואר בפרק השני.
זהו בעצם השלב התחלתי בתרגול המדיטציה.
השלב הראשוני הוא יכולת ההתכנסות.
אם הקשב שלי לגמרי פונה החוצה אין לי את היכולת להתחיל לתרגל מדיטציה.
עלי קודם כל לייצר התכנסות של החושים פנימה. להתחיל להפנות את המבט פנימה.
בשלב הבא מדברים על התרכזות. אחרי שהפננו את המבט פנימה נתרכז בנקודה בודדת. זה יכול להיות איבר בגוף, נר, תמונה, הנשימה, צליל. המון המון אפשרויות.
ההתרכזות הזו בנקודה אחת תוחמת את ההתבוננות שלנו. קצת כמו הרסן ששמים לסוסים, שלא יפזלו הצידה ויסיטו את הכרכרה.
אנו תחומים את ההתבוננות כדי שהמבט לא יזלוג הצידה והתודעה תהיה מוצפת במחשבות.
אם אני מצליחה להתבונן ללא התרכזות בדבר מסוים אלא יושבת וערה למתרחש; מבלי שיש איזו מחשבה או תנודה שצובעת את התודעה שלי, אלא יושבת ומסוגלת להתבונן במתרחש זהו מצב שבו ההטבעות , הזיכרונות, התהליכים המחשבתיים השונים אינם פעילים זוהי החוויה המתוארת בסוטרה זו.
במצב זה ההטבעות, התכנים התת הכרתיים שלי אינם צובעים את תודעתי ואיך שאני רואה את הדברים.
עד כאן לבינתיים
אום
