סוטרה 1.13

סוטרה 1.13: "אימון, חתירה מתמשכת\ מאמץ מתמשך באשר ליציבות".

סוטרה 1.13 מתארת מהו האימון

הסוטרה הקודמת תיארה מה יש לעשות כדי להגיע למצב של ריסון או הגבלת התנודות- לייצר אימון לצד הרפייה.

וכאן פטנג'לי מפרט מהו האימון.

רוב התרגומים מדברים על מאמץ.

האימון המתואר בסוטרה 1.13, הינו מאמץ להשגת ההגבלה המבוקשת לנו על תנודות התודעה.

שימו לב ראשית, כי אין בכלל מילים מיותרת כמו היא, או איזו יציבות. הכל מאוד מאוד מתומצת.

שוב פטנג'לי אינו מדבר על איזה אימון. ישנם מגוון של אימונים, מגוון דרכים בהן אפשר ללכת.

העיקר הוא התרגול והעשייה המתבוננות.

בחרתי להציג כאן שתי פרשנויות.

תלמידי יודעים: בכל תחילת מפגש בו אנו דנים על נושאים פילוסופיים אני תמיד מזכירה;

מילים מתפרשות אחרת אצל אנשים שונים. התודעה שלנו מפרשת את המילים לפי חוויות העבר שלנו.

ולכן, חשוב תמיד להציג את הרעיון בשני אופנים שונים. וחשוב לנסות ולא להיצמד למילה אלא לרעיון שעולה בסוטרה.

במידה מסוימת המילה מאמץ מאוד מתאימה;

האימון הינו עשייה שאינה פשוטה, דרך שקשה ללכת בה ויש בה, בדרך זו, הרבה אתגר וצורך בהרבה השקעה. 

כלומר היציבות בתודעה/ הגבלת התנודות אינה מגיעה בקלות יש להתאמץ עבור יציבות זו.

מצד שני יש לשים לב כי אנו לא משליכים על המילה מאמץ את הפרשנות האישית שלנו והיא תרגול מעבר ליכולת.

תרגול המייצר חוסר שקט. תרגול שעלול להסב יותר נזק מתועלת. אך בהחלט, יש בתרגול זה מוטיב של השקעה.

אגב- גם לקרוא את אלו- פרשנות על היוגה סוטרות או העמקה בפילוסופיה של היוגה, יוכל להיחשב כהשקעה בתור התחלה.

השקעה זו הולכת וגדלה עם הזמן. הן באורך שלה והן בעומק שלה.

לכן בחרתי להוסיף גם את הפרשנות השונה מזו הרווחת.

האימון הוא עשייה החותרת להשגת יציבות בתודעה.

אום