רק שזהו סיפור אמיתי לגמרי..
בשנות העשרים של המאה הקודמת קצין ששירת בצבא בריטניה בהודו בשם קולנול בראדפורד, יצא לטייל בהודו והגיע אל ההימאליה.
שם במנזר בכפר קטן בשם שאנגרי- לה, הוא למד ממורה טיבטי את תרגול חמשת הטיבטים.
תרגול זה מורכב מחמש תרגילים/ רצפים פשוטים.
ויש לתרגל את הרצפים האלו מספר קבוע של פעמים. 27 פעם.
עד כה זה נשמע שגרתי כמו מגוון התרגולים הקיימים.
השונה כאן, שכמו בסיפור של אגדה, מספרים כי קולונל בראדפורד, נכנס לאותו מנזר כשהוא איש קשיש , מתקשה ללכת , עם מקל הליכה.
ויצא לאחר מספר שנים מאותו המנזר כשהוא זקוף, בריא ומאושר.
זהו תרגול המחייה ומחזק את הגוף, מגביר את החיוניות, ויש האומרים כי הוא מעכב את תהליך ההזדקנות.
החזרתיות הנבחרה כאן של 27 פעם, היא כפולה של 108 והיא בעלת משמעות בעולם הפילוסופיה היוגי.
בחירת הרצפים או התנוחות היא אינה מקרית.
ניכר כי הייתה כאן מחשבה והכרות של עולם ההאתה יוגה והתנוחות השונות. הבנה של מה מייצרת כל תנוחה.
ומתוך הבנה זו הרכיבו תרגול מקיף, רחב, העובד על הרבה איזורים במקביל, במינימום של תנוחות.
סיבובים, סיבובים, סיבובים
בשונה משאר הטיבטים המהווים חלק מעולם התנוחות של ההאתה יוגה. הראשון מגיע מעולם אחר דווקא.
אבל למה? מה זה משרת?
יש הסוברים שזוהי מדיטציה בתנועה שהשתמרה מהעת העתיקה והעלתה את ראשה שוב במאה ה-13 אצל הסופים.
הסיבוביות היא תנועה אוניברסלית החוזרת על עצמה בעולמות שונים.
אותו עיגול של הסיבוב מייצג בתורות ופילוסופיות שונות את אותו ייצוג- שלמות ושיקוף מצב התודעה.
למשל:
האנסו- הציור הבודהיבטי הנעשה במשיכת מכחול אחת, משקף את מצב התודעה של האדם ברגע הציור.
המנדלה- זוהי יצרת אמנות בצורת עיגול המייצרת התרכזות בתודעה.
בקבלה מדברים על עיגול, אפלטון הזכיר את הצורה הזו בכתביו ועוד ועוד..
ברובד הפיזי- החזקת הידיים ישרות, מקבילות לרצפה ובאוויר, לאורך זמן מייצרת חוזק בחגורת הכתפיים, כוח, סיבולת והעצמה.
הסיבובים משפרים ומחזקים את המערכת הוויסטיבולרית- מערכת שיווי המשקל החשובה מאוד, במיוחד בגיל המבוגר, ונוטה לאבד מתפקודה היעיל עם השנים.
