זו בהחלט סוטרה מורכבת.
מוצגים כאן מספר מושגים חדשים המופיעים לראשונה בטקסט ומורכבים להבנה.
מה שיחד יוצר סוטרה שנראית כמעט סתומה לחלוטין.
שוב ננסה לפרק אותה כדי להבין אותה בקלות.
אני מזכירה כי סוטרה זו היא בעצם המשך של הסוטרות הקודמות וכי החל מסוטרה 1.12 הטקסט דן באי השתוקקות.
בסוטרה הקודמת הוצגה מה היא אי השתוקקות וכעת מוצגת מה היא האי השתוקקות העליונה והטהורה ביותר.
ואולי גם המורכבת ביותר.
בחרתי להביא את מושג זה בפירוש זה.
כבר דנו במושג זה בטקסט בסוטרה 1.3 (אז שרוי המתבונן בטבעו האמיתי).
בחרתי דווקא במושג זה על מנת להקל ולחבר את הסוטרות השונות.
בטקסט כתוב פורושה ולא טבעו האמיתי, אך אני חושבת שכדי להקל על קליטת הסוטרה, אשתמש באותם מושגים מסוטרה 1.3– בה כתוב טבעו האמיתי.
אני מזכירה כי פורושה זה החלק המתבונן התודעה שלנו. פירושו מייצג מצב תודעתי עליון.
המילה צמא מייצגת את השתוקקות, את הרצון העז, את ההשפעה של דבר מסוים על התודעה שלנו.
כלומר ללא צמא- ללא השתוקקות או רצון עז, ללא השפעה על התודעה.
לפי הפילוסופיה ההודית כל דבר ביקום מורכב משלוש גונות שונות- שלוש איכויות שונות (ראגאסי, סאטווי וטאמסי).
ראגאסי- זו אנרגיה של התפזרות, אשליה, תשוקה, חוסר שקט
סאטווי- זו אנרגיה של יציבות, שקט, קלילות, זכות .
יש המדמים את איכות זו לאיכות שהכי דומה למצב ההכרה הגבוה.
טאמאסי- זו אנרגיה של כבדות, תקיעות, עכירות
השילובים השונים בין שלושת הגונות מייצרים את כלל התופעות הקיימות. ניתן לדמות את זה לשלושת צבעי היסוד; כאשר שילובים ביניהם נותנים אינספור של צבעים חדשים.
כדי לפרש סוטרה זו בצורה קלה ופשוטה להבנה אומר, כי הכוונה כאן היא כי בשלב הגבוה של השחרור מכבלי התודעה שלנו, עלינו להתעלות מעל התנודות השונות המתרחשות בהכרה שלנו, כולל המצבים הסאטווים, הטהורים יותר.
המצבים הסאטווים מדמים את מצב התודעה הטהורה והנקייה. ועל היוגי, על תלמיד לזנוח גם את מצב תודעתי זה כי הוא אינו המודעות הטהורה. זו עדיין השתקפות של התודעה.
גם אלו הן תנודות. וכדי להגיע לטבע האמיתי, להכרה הגבוהה ביותר שאינה מושפעת מדבר, יש צורך להרפות גם מהחלקים הסאטווים, הטהורים בהוויה שלנו.
אום
