יש הרבה מה לספר על הברכות לשמש; ויש אינספור וארציות. נראה כאילו כל מורה מתרגל ומלמד את הברכות לשמש קצת אחרת.
בואו נכנס לעומק ההבנה על הויניאסה, הכמעט הכי מוכרת בעולם.
נתחיל מהגס למעודן- מהפשוט לעמוק יותר. מהפיזי אל החוויה העמוקה והמשמעות של הברכות לשמש.
ברובד הראשוני ביותר- ברכות לשמש זו דרך נפלאה להעיר את הגוף או להכין את הגוף לתרגול. ככל שעובר הזמן ואני מעמיקה בתרגול שלי אני נפעמת כל פעם מחדש מעומק החוכמה שיש לתרגול היוגה.
זהו רצף של תנוחות, מתואמות בשאיפה ובנשיפה עם תנועה.
לא ניתן להכיל בתרגול אחד את כל טווחי התנועה הקיימים בגוף. לא ניתן בתרגול אחד ארוך ככל שיהיה לתרגל את האסאנות, התנוחות הקיימות. אבל ברצף התנוחות הזה יש נגיעה בטווחי התנועה החשובים המרכזיים בגוף; תנועתיות עמוד השדרה, אורך בחלק האחורי של הגוף, תנועת במפרק הירך, הגמשת גב עליון, שמירה על גמישות מפרק הכתף ועוד ועוד.
אפשר בתוך הברכה לשמש לעשות אינספור אדפטציות והתאמות כך שכל אחד יוכל ותוכל לתרגל לפי המקום הפיזי והבריאותי שהם נמצאים.
לדוגמא: ברכה לשמש עם אדפצטיות להקל על מנחים שיכולים להיות מאתגרים.
Surya namaskar
Surya פרושו שמש- זהו שמו של אל השמש על פי המיתולגיה ההינדית.
Namaskar- – הבעת כבוד
כלומר על ידי תרגול הרצף הזה היוגי מביע כבוד עמוק לשמש.
צריך להבין את ראיית העולם ממנו הגיעו היוגים בתקופה ההיא.
המושגים על-פיהם חיו ההודית ועדיין חיים אלו מושגי דהרמה וקראמה. כלומר, לכל אחד יש את התפקיד, החובה שעליו לבצע על מנת לקיים את הסדר העולמי. אי קיום החובה שלך תוביל לקריסת הסדר העולמי הקיים.
אז לא היית קיימת הידיעה כי כדור הארץ סובב סביב השמש ולכן היא"נעלמת או שוקעת" ומופיעה שוב או זורחת". עבורם השמש כאילו נולדה כל יום מחדש. אך אם לא יבצעו את החובה שלהם השמש לא תיוולד מחדש.
השמש היא מקור האנרגיה הקיימת בעולם. ולכן יש צורך "להתפלל" כל בוקר שהשמש תיוולד כל בוקר מחדש.
במושגים שקל לנו להתחבר עליהם ניתן להקביל את השמש לאש. כך היא גם מתוארת בטקסטים שונים. אש היא כוח המאפשרת הנעה.
אנו מעוניינים לשמור על הכוח המניע הזה.
מתרגלים חשים בהבדל של תרגול פעם בשבוע לעומת פעמיים בשבוע לעומת כל יום.
ככל שמתרגלים יותר התחושה היא שהגוף מצריך פחות חימום כל פעם מחדש. אולי זה הדרך לאלו שאין להם הרבה זמן, למעוניינים לעשות מעט לשמור על האש..
הצגתי מה המשמעות הפיזית של התרגול. מה משמעות שם התרגול ומה מקורו.
החיים שלנו הם מסע.
בספר סידהרתא של הרמן הסה הוא מתאר את חייו של סידהתרא כספירלה. חוזרים שוב ושוב על אותם אירועים.
כך הם גם חיינו. אנחנו חוזרים שוב ושוב על אותם רגעים, התמודדויות. "אין חדש תחת השמש" קהלת. אך מה שכן חדש הוא הדרך בא אנו באים אל אותם הרגעים, המאורעות שמתרחשים בחיינו.
קצת כמו הברכות לשמש. יש לתרגל את אותן הברכות. 12 פעם, 24 פעם, 54 פעם או אולי אפילו 108 פעם. וכל פעם זו אותה ברכה לשמש. אולי בניואנסים קטנים שמשתנים.
רעיון החזרה המדיטטיבי בא כאן לידי ביטוי. העשייה היא לשם העשייה. אנו נתרגל לשם התרגול.
נתרגל בנוכחות מלאה. בהתבוננות מעמיקה.
ומתוך התבוננות זו השים לב כי בכל פעם שאנו מתחילים ברכה לשמש ובכל פעם שאנו מסיימים ברכה לשמש למרות שהתחלנו וסיימנו באותה נקודה על המזרון. ולמרות שהתחלנו וסיימנו באותו התנוחה- משהו השתנה. הרי לא יתכן ששתי נקודות זמן שונות תהיינה לגמרי זהות.
זהו המסע שלנו. התבוננות מעמיקה גם ברגעים הכי רפטטיביים שלנו.
הוינאסה נקראית וינאסה כי יש בה חיבור בין נשימה לתנועה.
ללא הנשימה זהו רק רצף של תנוחות.
יש לזכור כי אורך התנועה/ תנוחה כאורך הנשימה חוץ מבתנוחת הכלב שם נהוג לנשום מספר נשימות.
מה שקורה בפועל בהתחלה זה שאנחנו מגניבים עוד איזה שאיפה, נשיפה כי אנחנו לא עומדים בקצב. מה שצריך לקרות זה שהתנועה מותאמת לנשימה.
תחשבו כמה זה מאתגר. ולאיזה התכנסות זה מכניס את התודעה שלנו כשאנחנו מנסים לתאם בין שני אלו.
זה בעייני החלק הכי עדין, הכי עמוק, הכי מורכב והכי מאתגר.
לא כמה הרמנו את הרגל גבוה לשמיים (כן, זה דורש הרבה..) אלא כמה הצלחנו לחבר ולתאם בין החלקים השונים שלנו. כמה היינו קשובים ומתבוננים.
ההאתה יוגה מדברת על כך כי מתוך תרגול ההאטה יוגה (תרגול האסאנות) תתרחש הראג'ה יוגה (התרגול והשינוי התודעתי). בלי להתייחס ולתרגל נשימות אנחנו לא נצליח לטפס במעלה סולם זה.
כל תרגול פראניאמה- כל תרגול נשימה מייצר התכנסות ושקט בתודעה. תרגול התודעה זה החלק הכי גבוה ומורכב בתרגול ולכן גם המעודן והמשפיע ביותר.
אום
