פארניאמה היא אחד משמונת אברי היוגה ומבחינת רמת הקושי, היא באה אחרי תרגול האסאנות.
כלומר- יותר קשה לתרגל פראניאמה ונשימות מאשר תנוחות.
ואכן, אם חושבים על זה; יותר קשה לשנות את הרגלי הנשימה שלנו מלשנות את הרגלי הגוף שלנו.
בהאתה יוגה פרדיפיקה, נאמר כי : "עד שמושגת הראג'ה יוגה (השליטה בתודעה) יש לתרגל האתה יוגה".
כלומר, כדי שנגיע למצב התודעה העליון עלינו לתרגל; אסאנות, סוגים שונים של קומבקות (עצירות נשימה) וסוגי תרגולים נוספים.
תרגולים אלו מקדמים אותנו המתרגלים, בדרך לההארה. לתודעה נקייה וטהורה.
בנוסף, עד שתרגול ההאתה יוגה והשליטה בגוף מתבססים יש לשמור על דיאטה מאוזנת.
עקרונות הדיאטה הם על פי עקרונות האירוודה וכן לתרגל פראניאמה על פי הדרכת המורה.
כך נכתב באותו הטקסט.
אפשר להבין ברור מתוך הטקסט על הקשר שבין התודעה, הנשימה והגוף.
זה כמו משולש, כשכל החלקים משפיעים ומושפעים זה מזה וזה על זה.
יש קשר הדוק בין המתרחש בתודעה שלנו למה שמתרחש בגוף (ולא סתם סטרס הוא גרם המחלות הגדול ביותר).
יש קשר הדוק בין מה שמתרחש בנשיפה למה שמתרחש בתודעה (תחשבו כמה פעמים בעתות לחץ ידעתם לומר – תנשמו עמוק, זה עוזר להרגע).
על פי האנטומיה היוגית יש בגופנו תעלות אנרגטיות דרככם עוברת הפראנה.
האוויר החיוני (הואיו), היוצר חיים, אינו נע בנאדי המרכזי (בתעלה האנרגטית המרכזית בגופנו) בגלל חסימות בתעלות האנרגטיות.
חסימות אלו מונעות את השגת השקט בתודעה ואת התפתחות ה- siddhi. היכולות המתפתחות עם התרגול אצל היוגי.
כשכל התעלות האנרגטיות והצ'אקרות מטוהרות מכל אותם חסימות, המתרגל= היוגי, מסוגל לשמור על הפראנה, על האנרגית חיים.
לכן,על פי הכתבים הפילוסופים עלינו לתרגל פראניאמה כל יום.
עלינו לתרגל פראניאמה במצב תודעתי שקט, על מנת שכל אי הטוהר יתנקז החוצה.
הכוונה היא כי אי הטוהר יתנקז מהתעלה המרכזית sushumna שמהווה את הנאדי המרכזי בגוף.
על ידי כך התעלות האנרגטיות ישארו טהורות.
נאמר, כי זה המתרגל נשימה חלופית (נאדי שודאנה) דרך שני הנחיריים לסירוגין, מטהר את כל התעלות האנרגטיות בגופו (את הנאדיס) תוך 3 חודשים.
על פי הכתבים יש לתרגל ארבע פעמים ביום: מוקדם בבוקר, באמצע היום, בערב ובחצות.
האתה יוגה פרדיפיקה פרק 1 סוטרה 67- פרק 2 סוטרה 11
