סוטרה 1.17

סוטרה 1.17 סאמפראג'נה סאמדהי

לסוטרה 1.17  יש כל כך הרבה פרשנויות שונות שיתכן שכעת אציג אחת ובפעם הבאה שאדון בסוטרה זו אציג אחרת.

בחרתי את הפרשנות  "התרכזות המושגת על ידי חשיבה, מדיטציה, תחושת אושר וחווית העצמי נקראת סאמפראג'נה סאמדהי"

ויטארקה חשיבה, הסקת מסקנות.

ויצארה– חקירה ללא עירוב של מחשבה. התבוננות, מדיטציה (המילה העברית היא בוננות)

אננדה תחושת עונג, יש המפרשים זאת כתחושת אושר עילאי. אך זו אינה תחושת האושר המוכרת לנו מהעולם המערבי. תחושת מלאות, סיפוק, שלווה שאינה תלויה או מושפעת מדבר.

אסמיטה– חווית העצמי. זיהוי ה"רואה" והפרדתו מן ה"נראה". היכולת להפריד בין החלק בתודעה שמתבונן לחלק שמתבוננים בו.

ארבעת אלו מהווים את החלקים השונים בסאמפראג'נה סאמדהי.

בסוטרה 1.17,מוזכרת פעם ראשונה בטקסט חווית הסאמדהי.

סמאדהי זו החוויה של מודעות טהורה, חווית ההכרה הטהורה ביותר.

חווית הכרה זו מתרחשת דרך הבודהי- דרך הקוגניציה, המחשבה, האינטלקט. בשלבים מאוחרים יותר ובהמשך הדרך מסופר על סוגי סאמדהים נוספים.

יש המפרשים את סוטרה 1.17,  כי הסאמדהי המתואר כאן זהו מצב הכרה גבוה המלווה עדיין בתהליכי קוגניציה: חקירה, מחשבה, הסקת מסקנות.

ויש המפרשים סוטרה זו כחלקים שונים אותם יש לחוות על מנת להגיע למצב ההכרה הגבוה המתואר כאן.

על מנת להגיע למצב התודעה הגבוה ביותר; ראשית, יש לייצר מצב של מחשבה. של הסקת מסקנות. לא לעבוד באוטומט.

המילים כאן מאוד מכבידות ואינן מאפשרות להעביר את החוויה במלואה.

הרעיון העומד מאחורי זה הוא; השלב הראשון בדרך למודעות הוא הפעלת גלגלי המחשבה שלנו ולא לעבוד באוטומט.

כמה פעמים אנחנו מפרשים מן הרגש? מזיכרונות העבר שלנו? מחליטים על פי חוויות קודמות?

אנחנו חווים את העולם דרך תנודות התודעה שלנו ולא כפי שהוא באמת.

אני אוהבת את הדימוי כאילו אנחנו מסתכלים דרך חלון מלוכלך.

המציאות נראית מלוכלכת. אם ננקה את החלון זו עדיין אותה מציאות. הדרך שבה אנו רואים אותה השתנתה. כך מתנהלת התודעה שלנו.

אז ראשית נסו לבחון, לחשוב לשים לב לדקויות של מה משפיע על התודעה.

החלק השני מדבר על התבוננות ללא מחשבה, על חקירה, ללא מחשבה. אלא רק שהייה והתבוננות.

אבן הדרך השלישית בדרך המתרחשת מעצמה עם תרגול שני הקודמים היא תחושת האושר ונינוחות המתלווה להתבוננות.

החלק האחרון הוא תחושת הבנת העצמי, הבנת ה"רואה", הבנת הטבע האמיתי שלנו.

על פי סוטרה 1.17- אלו הם החלקים השונים בדרך לידע השלם.

עלי לומר ולהדגיש; זהו אינו תהליך לינארי המתרחש שלב אחרי שלב. אלא מתקיימת התפתחות בכל החלקים הללו. בחלקם מסוימים יותר ובחלקם אחרים פחות. אך קיימת חוויה ממשית של כל החלקים הללו לאורך התרגול.

ניקח את התרגול הפיזי שלנו:

תחילה מעורבת מחשבה, התנסות, הסקת מסקנות לגבי ההשפעה של כל חלק וחלק, המיקום והיכן כדאי לי להניח את הרגל ובאיזו זווית. כמו ניסוי וטעייה, או ניסוי ותהייה כפי שאני אוהבת לומר. לנסות ולחוות את הדברים ואז לבחון מה נכון לנו.

לאחר מכן מתאפשרת לי התבוננות של השפעה התרגול. אחרי שהתפתחנו מעט בתרגול ופיתחנו הבנות חדשות. כלומר גם כאן, יש חקירה והסקת מסקנות אבל יש יותר יכולת להתבונן בחוויה הנוכחית ופחות עירוב של חוויות קודמות.

כשיש הבשלה של האסאנה מתעוררת תחושת האושר, תחושת המלאות. 

ולבסוף יש תחושת הזדהות של החלקים השונים בהוויה שלנו. יש רגע בתרגול בו בהתבוננות המאוד עמוקה שלנו התודעה כאילו משנה את צורתה לכדי חוויה אחרת.

אום