בשנים האחרונות הצטרפו שתי באנדות נוספות, מעבר לאלו המצוינות בטקסטים הפילוסופים:
הפאדה באנדה ו- האסטה באנדה.
על פי הטקסטים הפילוסופים השונים בגופנו קיימים 3 באנדות,
3 מנעולים או ווסתים שכאלו:
1. המולה באנדה- באיזור מאוד מסוים ברצפת האגן שלנו.
מולה פירושו שורש. היא באיזור שורש עמוד השדרה,
מהווה את הבסיס ליציבה ועוד.
(יש המתבלבלים וחושבים כי רצפת האגן היא המולה באנדה אך אין זה נכון.
המולה באנדה היא נקודה מאוד ספיציפית באיזור רצפת האגן)
2. האודיאנה באנדה- המנעול באיזור הטבור.
אודיאנה פרושו לעוף. כלומר זו הבאנדה המעיפה את האנרגיה מעלה.
3. ג'אלנדרה באנדה- באיזור הגרון.
הנעילה שאנו יוצרים עם כפות הידיים, לשמר את האנרגיה שאנו שואבים מהרצפה שתשרת אותנו בתנוחות השונות.
בתנוחות עץ למשל מתקיימת גם השתרשות של כף הרגל כנגד הירך.
כשאנו עומדים על הראש– הראש והאמות משתרשים לרצפה.
כשאנו על האמות- רק האמות משתרשות
וכך הלאה.
אז הבנו שזאת על מנת שנשאב או נקבל חזרה אנרגיה שתשרת אותנו בתנוחה.
אך מעבר לכך יש לך משמעויות מבניות מבחינת כף היד;
מבנה הבאנדות הוא כמו קערה הפוכה.
בכף הרגל ניתן לראות זאת בקלות ואף להבין.
הרי בכף הרגל אמורה (אמורה, כי לא לכולם יש) להיות קשת טבעית ששומרת על כף הרגל ועל מבנה הקרסול כפי הוא.
בכף היד אנו עלולים להתבלבל כי היא אמורה להיות במנח שטוח.
אך אם נשים לב במצב נינוח וללא הפעלת עבודה כף היד מאוד קעורה.
אם נרצה לשטח אותה אני בעצם מפעילים כוח.
אנו גורמים לה להיות שטוחה.
השטחה זו באופן נוקשה ולאורך זמן עלולה לייצר מתח או דלקת בחלקי כף היד.
הרי זו מתיחה מוגזמת והעמסת משקל לאורך זמן על חלקי כף היד העדינים.
המנח הקעור הזה בו אין מתיחה מוגזמת של הגידים שומר על כף היד.
שומר עלינו שלא נעמיס על הגידים והשרירים בכף היד.
הבאנדות נועדו כווסתי אנרגיה.
דרכן אנו מקבלים הד חוזר מהרצפה.
שעולה וממלא את חלקי הגוף השונים.
בתנוחות רבות בהן כפות הידיים על הרצפה אנו מפעילים משקל רב על כפות הידיים.
לא תמיד כפות הידיים יכולות לשאת אותנו.
לכן אותו מנח שבו אנו שואבים אנרגיה מאפשר לנו לשהות בתנוחות במקום מאוד מלא (הן פיזית והן אנרגטית).
תחשבו על מנח הכלב ראש למטה;
ללא השתרשות של הידיים כל משקל הגוף יפול על הזרועות.
ברגע שאנו משתרשים אנו דוחפים את המזרון,
המזרון שולח הד חזרה אל כפות הידיים ובמעלה הגב והזרועות.
הד חוזר זה נשלח אחורה במטרה להוביל את הגוף מעט אחורה.
שוב שלא יהיה עומס על הזרועות והכתפיים.
במנח ההאסטה באנדה האצבעות שלנו מעט עגולות.
מעוגלות זו מאפשרת לחלק שמתחת לציפורניים לעבוד להשתרש, וכף היד להיות דינמית.
כף יד שוטחה חסרת תנועה, חסרת דינמיות.
כף יד עגולה היא דינמית.
הדימניות הזו התנועתיות הנוצרת מאפשרת לכף היד ולאצבעות בפרט לשמש כמעצור, כבלמים.
בכל תנוחות השיווי משקל.
