זה אינו מקרי.
סוטרה 1.1 מציגה את הנושא המדובר בטקסט כולו: הוראת היוגה.
והמחבר, פטנג'לי, פתח אותו במילה- כעת.
בל נשכח, הטקסט של היוגה סוטרות, כתוב בסופר תמציתיות.
כל מילה חשובה ונשקלת. לכל מילה משמעות.
הטקסט הועבר ממורה לתלמיד בעל פה ועל כן אין אף מילה מיותרת בטקסט.
ישנן שתי השערות לכך. ואף יותר, אני מביאה את המרכזיות בעייני :
ההשערה הראשונה היא כי המילה כעת מייצגת מה שהיה קודם;
את שני הטקסטים הקודמים שנכתבו על ידי פטנג'לי.
פטנג'לי כתב שני טקסטים הקודמים לטקסט זה.
הוא כתב את הטקסט על הדקדוק וטקסט על האירוודה.
במילה כעת, כוונתו היא; שאחרי שניקינו והכנו את הגוף לתרגול,
ואחרי שלמדנו את משמעות המילים וההטיות השונות,
כעת- התלמיד בשל ללמידת טקסט פילוסופי מעמיק זה.
ההשערה השנייה לשימוש במילה כעת-
היא שהמילה כעת מייצגת את הנוכחות והבחירה.
לא ניתן ללמוד יוגה כשהתודעה מצויה באירועי העבר.
לא ניתן ללמוד יוגה כשהתודעה מוצפת בתכנונים וחלומות בהקיץ.
ניתן ללמוד יוגה ולאמן את התודעה לראייה רחבה ונקייה רק כשאנחנו נוכחים בהווה.
המילה כעת מייצגת כי התלמיד בחר ללמוד.
בחר להתפנות לטקסט (ממש כמוכם).
וכעת, התלמיד בשל ללמידה. וגם אתם.
להיות נוכחים בהווה זו בחירה שלנו.
שיש לעשות אותה לאורך התרגול ולאורך הדרך שוב ושוב.
להיות נוכחים בהווה זה להיות להיות במה שמתרחש כעת, עכשיו.
זיכרו, התרגול הוא לא מה עושים, אלא איך עושים ואיפה מצויה התודעה בזמן התרגול.
בנוסף, זכרו כי היוגה איננה רק על המזרון. היוגה מלווה אותנו בכל רבדי החיים. בכל רגע ורגע מהם.
אם רק נבחר בה.
