ראש השנה החג שכולנו מכירים ככזה שאוכלים בו תפוח עם דבש, זה שמציין את השנה העברית החדשה.
עבורי היותי יהודיה מאפשר לי פתח לבחון את סממני היהדות, במיוחד בהקשר של עולם היוגה.
אין בעייני אמת אחת. יש מגוון אמיתות וכשאני מוצאת נקודות השקה בין כמה תורות זה אומר שיש ברעיונות או מוטיבים אלו דברים מן האמת.
רעיונות ועקרונות שיאפשרו לנו להתקרב לעצמנו.
ולכן אני אוהבת לחקור ולשאול מה באים לייצג הרעיונות הללו?
מה המשמעות העמוקה העומדת בבסיסם?
יתרה מכך, התורה אומרת כי ראש השנה חל בניסן.
התורה מציגה את יום זה כיום טוב. כיום של שבתון שבו מקריבים קורבן ותוקעים בשופר.
תקיעת השופר היא מעניינת לכשעצמה. מנהג נוסף המעורר מחשבה.
מדוע הוא קיים? מעבר לסיפורים הרגילים כמובן, שכולנו מכירים.
קול השופר נועד להעיר.
להוציא לרגע מהיומיום שלנו ולהזכיר לנו לפקוח עיניים. לראות את הדברים באופן קצת אחר.
המעניין הוא כי גם ביוגה ובתורות מזרחיות בכלל משתמשים הרבה במושג להעיר. למשל להעיר את הקונדליני.
כאילו אנחנו ישנים או מנומנמים. וככאלה אנו לא רואים את המציאות כפי שהיא. אלא מתוך ראייה של חלום.
מתוך ראייה סוביקטיבית, הנובעת מרשמי תת ההכרה שלנו.
האדם הוא זה ששם את הנקודה מתי השנה מתחילה ומתי היא מסתיימת.
כלומר, ניתן לומר במילים זהירות, כי אנחנו המצאנו את ראש השנה. מהסיבות שלנו.
יש הגורסים כי נקודה זו, בה מתחילה שנה חדשה נחשבת לראש השנה כי נקודת זו הינה מעבר בין עונות חקלאיות.
כלומר בסוכות, הנקרא גם חג האסיף נהוג לאחר האיסוף להפריש תרומות ומעשר.
ולאחר מכן, להכין את הקרקע לשנה חדשה ומתחילות התפילות לגשמים.
לטובת היבולים.
אחרי סוכות מתחילים לזרוע ולחרוש את הקרקע.
לכן נראה כי זו הסיבה למועד של ראש השנה דווקא בעיתוי זה של השנה.
חוגגים את השנה החדשה. התחלה חדשה.
מצוין ונחמד.
מדוע יש צורך לחתום את גורלנו בספר החיים והמוות?
מה המשמעות העומדת מאחורי עשרת ימי התשובה?
היהדות היא דת המכבדת מאוד את הקשר שבין האדם לאלוהים אך יותר מכך, את הקשר שבין אדם לחברו.
ימי התשובה, קול השופר, ההתחלה חדשה של ראש השנה מביאים איתם את ההזדמנות למשהו חדש.
גם אם לא תרגלתי מספק יוגה עבורי בשנה שעברה, הנה מתחילה לה שנה חדשה… למשל..
גם אם לא אכלתי מספיק בריא בעייני, הנה מתחילה לה שנה חדשה…
נקודת זמן זו מאפשרת לנו בחירה חגיגית מחדש.
שלא תבינו לא נכון, יש לנו בחירה בכל רגע ורגע.
הבעיה שאנחנו לא בוחרים.
או יותר נכון לומר- אנחנו בוחרים שלא לבחור. בוחרים באי השינוי.
כי השינוי הוא סוג של התמודדות שלא תמיד התודעה יכולה לעמוד בה.
הזמן החגיגי של ראש השנה יחד עם תקיעת השופר נועדה להעיר אותנו.
הרגע המסוים הזה בשנה מאפשר לנו לקבל החלטות של התפתחות אישית וצמיחה.
ביני לבין משפחתי.
החלטות ביני לבין עצמי: עם הגוף שלי, התודעה שלי והנפש שלי.
בואו לשמוע עוד על מה שקורה אצלנו בסטודיו
מלאו כאן פרטים ואני מעדכנת כשיש אצלנו בסטודיו משהו חדש:
תוכן חדש, ריטריט, סדנא, תרגול חדש ביוטיוב, מאמר חדש ועוד ועוד
העיקר שנמשיך לתרגל ולנשום עמוק יחד
