החל מתקופת ההיריון בה גופנו משתנה.
אנו חוות מצבי רוח וחלים עלינו מגבלות ואיסורים המרמזים על העתיד לבוא, דרך הלידה וגידול הילדים.
לעיתים קיימת ציפייה כי דברים יתנהלו באופן מסוים; תכנון הלידה, תקווה כי בגיל מסוים הילד הטרי ישן בלילה, ציפייה לשנת הצהריים המיוחלת שאינה מגיעה ועוד ועוד.
ציפיות אלו טבען כמו במקרים אחרים להוביל לתסכולים ויתכן שאף לאכזבות.
עלינו ללמוד ולקבל כי מרגע הולדת הילדים, הם אלו שקובעים ומחליטים עבורנו ואנו שם בשבילם.
לקבל ולהתגמש לתוך השינויים היומיומיים והבלתי פוסקים, להיות מודעות וסובלניות.
בשיעורים אנו לומדות ומתרגלות תנוחות שונות והתנהלות נכונה בתוך התנוחה בשילוב הנשימה.
אנו חוזרות על תנוחות אלו מתוך חשיבה כי כאשר הן מוכרות לגוף בזמן הלידה נוכל להיעזר בהן בכדי לחוות ולקדם את תהליך הלידה בצורה הטובה ביותר
תקופת ההיריון, הלידה וההנקה הם מעמסה על הגוף:
שרירי הגוף נושאים את משקל העובר,
מי השפיר ועוד מספר ק"ג,
על המפרקים עומס רב,
כלי דם רבים חדשים נוצרים כדי להזין את העובר וכו'.
תרגול היוגה בזמן ההיריון מאפשר לחזק את הגוף וממזער את נזקי ההיריון, הלידה וההנקה.
תרגול יוגה שגרתי ממזער את נזקי ההיריון והלידה על שרירי רצפת האגן. מפחית את כאבי הגב התחתון, מחזק את שרירי הגב האמצעי והעליון, מגמיש את מפרקי הכתפיים, מחזק את מפרקי כפות הידיים שנוטות לסבול בשלב מאוחר יותר מכאבים עקב עומס על המפרק ועוד.
בתקופה שלאחר הלידה תרגול היוגה מתמקד בשיקום שרירי רצפת האגן ובשיקום שרירי הבטן.
פעמים רבות עלינו להיות שם עבורם כשהם בוכים ואין אנו יכולות לעשות דבר בכדי למנוע מהם את הבכי.
הנשימה זהו הכלי הראשוני ביותר שלנו להרגעת התינוק.
התינוק מכיר את הנשימה שלנו ואת מקצב ליבנו עוד מתקופת העוברות ואלו מהווים עבורו קרקע יציבה ובטוחה.
נשימות האוג'יי לדוגמא בזמן התקפת בכי עוזרות לתינוק להירגע כיוון שהן מונוטוניות וגם לנו האימהות כיוון שהן מכנסות ומשקיטות את התודעה.
בנוסף, ידוע כי לחץ נפשי עלול לגרום למחסור בחלב אצל האישה ההרה.
לכן, על כל אישה מניקה למצוא מספר רגעי שלווה במיוחד באותם רגעים בהן אתן מעוניינות לשאוב.
לתרגול היוגה רבדים נוספים הנוגעים לכל הווייתנו ולכל רגע ורגע בחיי היום יום שלנו.
ככל שנתרגל יותר טווח ההשפעה של תרגול היוגה על חיינו יגדל.
