עמידת הראש זו אחת מתנוחות היוגה החשובות.
ולה השפעות רבות על הגוף הפיזי, האנרגטי. על התודעה והנפש שלנו.
חשוב לציין- עמידת ראש זו איננה תנוחה פשוטה. היא מאתגרת ומורכבת.
דורשת הבנה של עקרונות היוגה וכן מצריכה גמישות וחוזק מסוים בגוף.
עמידת ראש זו תנוחה שעובדת על כל חלקי הגוף.
ומכאן גם שמה- מלך התנוחות.
בתנוחה עצמה אנו עובדים עם השתרשות האמות מה שגורם עבודה גם בזרועות ובזוקפי הגב.
(אני עוצרת כאן רגע לציין- ישנם מקומות או וריאציות בהן נאמר כי אין להשתמש באמות אלא רק להישען על הראש.
זוהי וריאציה מאוד מאוד מתקדמת. מונח משקל רב על חוליות הצוואר ולחץ על הראש.
לפני שמגיעים לוריאציה זו אנו מתרגלים עמידת ראש ולומדים איך לעבוד נכון עם כל הגוף בתנוחה)
שרירי הבטן עובדים בתנוחה והרגליים ממש עובדות בתנוחה זו. כאילו הן בתנוחת עמידה.
יתרה מכך על מנת להכנס לתנוחה ממקום של השתרשות יש צורך בגמישות באחורי הרגליים. וזאת על מנת לעלות ללא צורך בקפיצה.
ללא אלו, בעת הניסיון להכנס או לשהות בתנוחה עלול להיות לחץ על החוליות הצוואריות. מה שעלול לייצר חוסר נוחות בעורף.
לכן קונטרה אינדיקציה לתנוחה (כלומר- למי אסור לתרגל) היא תזוזה בחוליה הצווארית, פריצת דיסק צווארית ופתולוגיות עורף נוספות.
בשלב מתקדם ניתן לעלות עם שתי הרגליים יחד מתוך השתרשות מלאה ועבודת שרירי הבטן.
מעבר לאלו עמידת הראש כשמה כן היא- אנו עומדים על הראש.
כידוע, הגוף שלנו בנוי ממערך הורמונלי.
ההשתרשות על הראש מייצרת שפעול של הבלוטות ההורמונליות המצוייות בראשנו שמהם יוצאים הורמונים אחרים.
עוד מבחינה פיזיולוגית- כאשר אנו עומדים הפוכים והרגליים שלנו מעל לגובה הלב אנו תורמים בכך ומקלים על פעילות הלב שלנו.
הלב זו משאבה שעובדת להזרים דם כנגד כוח המשיכה. מהרגליים חזרה אל הלב דרך הורידים.
על ידי היפוך הגוף הדם זורם בקלות אל הלב, מה שאומר שלב מתאמץ קצת פחות.
עכשיו תחשבו על זה במונחים של חמש דקות ביום. למשך 4 פעמים בשבוע, למשך 10 או 20 שנה.
יש לזה משמעות והשפעה.
על פי האנטומיה היוגית וההאתה יוגה פרדיפיקה עבודת הבאנדות שומרת את הגוף צעיר וחיוני.
הההזדקנות מגיעה בגלל חוסר התרגול.
האמונה גורסת או מיוצגת על ידי נקטר, נוזל הזורם ממהירח נבלע על ידי השמש ולכן אנו מזדקנים.
ניתן ללמוד מהגורו, מהמורה, את הדרך שבה השמש לא תכלה את הנוזל הזה. את הנקטר הזה ששומר עלינו צעירים וחיונים.
הדרך או הטכניקה בעצם היא על ידי היפוך.
כלומר בחיי היומיום שלנו הירח מעל השמש. על ידי היפוך- שמש מעל הירח אנו מונעים מהשמש לכלות את הנוזל הזה ששומר עלינו צעירים וחיונים.
(האתה יוגה פרדיפיקה, פרק 3, סוטרות 74- 79)
בהאתה יוגה פרדיפיקה ובטקסטים נוספים תנוחה זו נקראת- ויפריטה קרני.
יש המתארים אותה עמידת ראש ויש המתארים אותה כעמידת נר בוריאציה קלה יותר.
בשתי האפשרויות- מתוארת כאן תנוחה הפוכה. בה הטבור נמצא מתחת לצוואר ולא להיפך.
כשאנו מתרגלים תנוחות רבות התודעה שלנו יכולה לנדוד.
כלומר כלפי חוץ זה יראה כאילו אני מתרגלת תנוחה אבל חדי העין יכולים להבחין בין תנוחת יוגה לסתם פוזה שהגוף מצוי זה.
בתנוחות היוגה, באסאנות השונות יש כל הזמן תהליך של התרכזות, השתרשות, יצירת מרחב ועוד ועוד.
בעת תרגול תנוחות הדורשות גם מידה של השתרשות על קרקע שאינה יציבה לנו (ניתן לכנות זאת שיווי משקל אך זה אינו שיווי משקל אלא השתרשות),
דרושה לנו התרכזות.
ההתרכזות יכולה להתאפשר רק לנוכח השקטה במידת מה של התנודות בתודעה שלנו.
לכן, כפועל יוצא מכך, עצם התרגול או הניסיון לתרגל עמידת ראש מייצר השקטה של תנודות התודעה שלנו.
נראה כי הנפש היא החוויה הפנימית המתרחשת בחלק המתבונן בתודעה שלנו.
כלומר- הנפש משתקפת בתודעה שלנו.
לי אישית לקח 5 שנים לעלות לעמידת ראש ללא קיר. מתוך מקום של השתרשות ולא לזרוק את הרגליים בתקווה שאצליח.
היוגה היא דרך . היא תהליך.
שלוקח אותנו קדימה ומאלץ אותנו להתבונן ולהתמודד.
כל תנוחה היא ביטוי בדרך.
ותנוחות הפוכות הן במיוחד.
ישנם אנשים כי תנחות הפוכות מפחידות אותם והם נמנעים מהם לגמרי.
כחלק מהתבוננות ומהתמודדות עלינו לשאול את עצמנו למה? ועלינו לנסות להתמודד עם הפחד.
במידתיות, בהתאם ליכולת שלנו.
לאט לאט, לאורך זמן ובהתמדה כפי שפטנג'לי מציע לנו.
