אך מעבר לשלושת הבאנדות האלו קיימות באנדות נוספות.
על פי המתואר בכתבים, יש בגופנו את המולה באנדה, הנמצאת בבסיס רצפת האגן.
את האודיאנה באנדה, הנמצאת באיזור הטבור. ואת הג'אלנדרה באנדה הנמצאת באיזור הגרון.
הבאנדות תפקידן לווסת את האנרגיה שהצלחנו לייצר או לעורר בזמן תרגול היוגה.
וזאת על מנת שלא נוצף בפרץ אנרגיה שיכביד עלינו, שיעורר מקומות או תחושות שקשה לנו לנתמודד איתם ועוד.
מעבר לשלושת הבאנדות הללו המתוארים בכתבים, נראה כי ישנן מספר באנדות נוספות בגופנו.
אלו אומנם לא באנדות פנימיות כמו אלו המתוארים. אך, יש בהן אלמנטים של באנדות.
יש להם צורה של באנדות ולכן מכנים אותם באנדות.
כאן אתייחס לפאדה באנדה.
לווסת האנגרטי הקיים בכף הרגל שלנו ולאיך אנחנו יכולים על ידי שימוש נכון בכף הרגל להעמיק את התנוחה ולאפשר ליותר אנגריה לזרום בגוף.
פאדה באנדה מתאר את מנח כף הרגל בתרגול ההאתה יוגה.
פאדה =כף רגל
באנדה= מנעול אנרגטי, ווסת אנרגטי
מתוך הבנה כי כשכפות הרגליים על הרצפה אנו משתרשים איתם ובכך מעלים את רמת האנרגיה בגוף.
מאפשרים לאנרגיה להכנס, לגוף לצמוח, להתארך ולהתמלא.
כאשר אנו בתנוחות עמידה, אך ממש לא רק, השתרשות בכרית שמתחת לבוהן הגדולה בחלק החיצוני של כף הרגל ובעקב. אך במרכז כף הרגל אין השתרשות.
לכן היא מחלקת את המאמץ בין העצמות, הברך, כף הרגל והגב.
כשהקשת קורסת, היא לא מבצעת את תפקידה.
כלומר ישנה קריסה של כף הרגל למנח המוכר פלטפוס. מה שמוביל לקריסה של הקרסול.
קריסת הקרוסל יכול להובי למנח לא תקין של הברך (ניתן לראות את הברך קורסת פנימה). קריסת הברך גורר אחריו את כל הירך. וזה משפיע בתורו על האגן והגב.
2. מבנה של קשת זהו מוטיב חוזר בתוך עולם היוגה.
מבנה זה מאפשר לשמר את האנרגיה הנוצרת בתוך התרגול.
הרי ביוגה התרגול הוא לא רק פיזי אלא מעבר לו.
מתרחשת התעוררות אנרגטית. קטנה או גדולה.
ברגע שאנחנו נועלים מפרקים או דוחסים איבר כנגד השני אנחנו לא מאפשרים יותר זרימה של אנרגיה מאותו האיבר.
ולכן הקשתות בכף הרגל מאפשרות דחיסה יחד עם שמירת זרימת האנרגיה.
