מדיטציה או בוננות בעברית , היא אחד שלבי או אברי היוגה.
על פי הפילוספיה היוגית קיימים בדרך היוגה שמונה אברים או שלבים. שמונת אברי היוגה, הנקראים גם אשטנגה יוגה. המדיטציה היא האיבר השביעי. כלומר אחד לפני אחרון. וככזה הוא בעצם נחשב כהשלב או האיבר בעלת רמת הקושי הכמעט הכי גבוהה בסולם תרגול היוגה.
הכנה של הגוף, של הנפש ושל התודעה.
תחשבו רגע על עצמם מתרגלים מדיטציה; יושבים, בישיבה מזרחית או כל ישיבה אחרת שנוחה לכם, בשקט ומתבוננים.
יתכן שחלקכם נתקעתם בשלב היושבים.
כן.
לא כולנו יכולים לשבת בישיבה מזרחית או על הרצפה ובטח שלא כולנו יכולים לשבת בנינוחות.
אך אם אנחנו לא יכולים לשבת בנינוחות, לא נצליח להיות במקום של מדיטציה. במקום של התבוננות נינוחה. נהיה לגמרי עסוקים בחוסר הנוחות שלנו (ורק מציינת שזו גם סוג של התבוננות).
עלי לומר כאן רגע; כן, אפשר להיות בחוסר נוחות. החיים מלאים ברגעי חוסר נוחות. אבל יש חוסר נוחות שגורם לנזק (כואבות לי הברכיים וכתוצאה מישיבה ממושכת הרצועה תמתח) ויש חוסר נוחות של משהו זמני ורגעי (מגרד לי, זוקפי הגב התעייפו וכו').
בוננות מתוארת כמצב עליון של התרכזות.
התרכזות הינה היכולת שלנו למקד את התודעה, את המבט בנקודה אחת.
והשלב הגבוה של יכולת זו היא כשאר יש לנו יכולת להתרכז במספר רב של נקודות.
כלומר להיות ביכולת התרכזות למשך זמן רב ועל מספר איזורים או נקודות.
זוהי יכולת להיות בהתבוננות שקטה, נקייה ורחבה.
אי לכך; שינה היא אינה מדיטציה, וגם לא לשתות קפה בשקט מול הטבע עם תכנונים ומחשבות. עד כמה שזה ממלא אותנו 🙂
מספרים על בודהה שהוא התיישב תחת עץ והחליט שלא לקום עד שימצא את הדרך להשתחרר מהסבל.
מקור הסבל על פי פילוסופיות מזרחיות שונות נובע בגלל המחשבות שלנו. ובפילוסופיה היוגית בפרט מדברים על מאיה- אשליה.
אנו חיים באשליה. אנו לא רואים את המציאות כפי שהיא. אלא, אנו רואים את המציאות כפי שהיא משתקפת דרך המחשבות והתנודות בתודעה שלנו. הוריטיס.
במצב כזה על פי הפילוסופיה היוגית, נגרם לנו המתבוננים הרבה חוסר נוחות וחוסר שקט בגלל שאנו לא חווים את הדברים כפי שהם.
על ידי תרגול מדיטציה אנו מצליחים להשקיט את התנודות המתרחשות בתודעה שלנו
יש אינספור שיטות ודרכים לתרגל את שיפור ההתרכזות והתבוננות שלנו.
קיימת שיטת ה- just sitting, יש טכניקה של התרכזות בנקודה אחת.
יש את תרגול ההאתה יוגה המלמד אותנו איך להסיט את המבט ולהתרכז.
יש את המתרכזים במנטרה, תמונה או להבת אש.
ועוד ועוד.
בסיפורו של הבודהא שיש מתחת לעץ- יש האומרים שישב כמה ימים, וגירסאות אחרות אומרות כמה שנים.
החשוב כאן בעייני הוא ההתמדה.
פחות משנה השיטה. כמובן. יש מגוון של שיטות וטוב שכך. כל אחד ואחת יכולים לבחור את השיטה לה הם מתחברים יותר. אבל האלמנט המשמעותי ביותר הוא ההתמדה.
לשבת ולתרגל גם כשקשה.
מספרים על הבודהא, כי ישב תחת העץ, עד שכל השדים שלו הציפו אותו ורק אז השתחרר.
עלינו לשבת. להתבונן. ולא לוותר.
ורק אז בהתמדה ולאורך זמן האימון יכה שורש
