"יוגה היא הגבלת תנודות התודעה"
למילה nirodhah המופיעה בסוטרה יש מגוון פרשנויות: הגבלה, ריסון, השקטה, הפסקה, שליטה.
בעייני, ניתן לומר כי כולן מתאימות.
כל הגדרה מתאימה לשלב שונה בהתפתחות שלנו בדרך.
.
ראשית יש להגדיר מהי התודעה? שלנו על מנת להבין מה יש להגביל.
וגם מדוע להגביל?!
קשה להגדיר במילים מהי תודעה.
תודעה זהו חלק המהווה את הפלטפורמה בה מצויות כל התנודות, זכרונות, תת המודע והמודע שלנו.
יחד עם זאת, בתודעה מצוי גם החלק המתבונן שלנו.
זהו החלק שאינו אף אחד מאלו המוזכרים קודם.
תהליך אימון התודעה מתחיל מהגבלה (ריכוז בנקודה מסוימת) .
בתחילה, אין לנו יכולת לראות או להפריד בין החלקים השונים בתודעה שלנו.
אין לנו יכולת להפריד בין התנודות – לתודעה המתבוננות.
בין מה שאנחנו חושבים שמתרחש- למה שמתרחש.
בין עולם התופעות שמוגדר כאשליה – לתודעה הטהורה המתבוננות.
תהליך ההפרדה בנוי ממספר שלבים:
על מנת להתחיל את התהליך בו אנו מייצרים הפרדה בין התנודות ומגבילים את התנודות
אנו תוחמים את ההתבוננות בנקודה אחת;
זה יכול להיות איזור בגוף;
העין השלישית, כף הרגל, בית החזה או הנשימה שלנו.
וזה יכול להיות משהו חיצובי לנו לגמרי; נר, תמונה, צליל.
כל מה שמאפשר לשמור על תודעה שמרוכזת בנקודה אחת.
תודעה שאינה מתפזרת ואינה גדושה במחשבות.
בריסון התונודת הכוונה היא עצירה חלקית (או מלאה?!) של התנודות.
לאחר שלב זה נגיע לריסון או הגבלת התנודות אפילו ללא ההתרכזות בנקודה אחת. כלומר נוכל על ידי שהייה שקטה והתבוננות רחבה ונקייה (מדיטציה) לייצר התבננות במתרחש.
אני אוהבת לדמות את זה לחלון מלוכלך.
אם אנחנו מסתכלים דרך חלון מלולכך ולא יודעים שהמציאות בחוץ היא אחרת, אנחנו עלולים לחשוב שהמציאות היא המלוכלכת.
על אותו עיקרון- אם אנחנו מתבוננים דרך המחשבות, כך העולם צבוע. בצבעי המחשבות והתנודות.
כל אחד מאלו המתוארים כאן מתאר תהליך של מיומנות חדשה. וכמו כל מיומנות, זה דורש אימון וזמן.
סוטרה זו מתארת גם את דרך היוגה וגם את מטרת היוגה המושגת על ידי היוגה.
אום
סוטרה 1-3
